הנקמה שלי

סיפורו של יעקב וודיסלבסקי מפולין. קורותיו במחנה הנאצי צ'נסטוחובה, בגטו ובמחנה "האסאג" וסיפור הצלתו, 2009

יעקב וודיסלבסקי נולד בפולין. כאשר פרצה מלחמת העולם השנייה היה בן 13.5 עבד בעבודת כפייה במחנה נאצי בצ'נסטוחובה, היה בגטו ולאחר מכן במחנה "האסאג". הצליח לברוח, והסתתר בבונקר אצל ברברה היידס, חסידת אומות העולם, שסיכנה את חייה והצילה קבוצה של 14 יהודים.
לאחר השחרור, "כאשר יצא מהבונקר", פנה לעיר הולדתו צ'נסטוחובה, וכפי שאומר: "ידענו שעלינו לעשות משהו, כדי שהעם היהודי לעולם לא יסתכן בהשמדה. שחייבת להיות לנו מדינה משלנו, כדי שנוכל להתגונן, שאסור לאיש אחר לקבוע את גורלנו!" יעקב יצא לעבר פלשתינה כשהוא נעזר ביצחק צוקרמן "אנטק" ממפקדת הארגון היהודי הלוחם בגטו ורשה.
לאחר נדודים באירופה, הגיע בסוף 1945 לארץ ישראל בעלייה בלתי חוקית, נתפס בידי האנגלים ושהה זמן מה במחנה עתלית, עד ששוחררו בהשתדלות הסוכנות היהודית.
בינואר 1948 התנדב יעקב להגנה. היה בן 22 כאשר נלחם ב"חטיבת כרמלי" בהגנה על חיפה ופריצת הדרך למנרה שבגליל, שם נפצע ברגלו. ב-1978 התחתן עם אירנה, שגם היא "ילדת שואה".

המהדורה השנייה, מתוקנת ומורחבת נערכה בידי מרדכי אבן חן.
הספר מחולק למבקרים במוזיאון שהקים יעקב [קובה] בביתו שבאריאל.
יעקב נפטר בשנת 2013, אשתו, אירנה, ממשיכה בפועלו במוזיאון שבביתם.