אחותי ואני

סיפורה של משפחת ז'אן ושלושת ילדיהם אשר התגוררו באמסטרדם הולנד בתקופת המלחמה,

לזוג ז'אן ילידת הולנד ואלפרד לוי יליד גרמניה נולדו 3 ילדים: מיקי, יהודית ודני. המשפחה התגוררה באמסטרדם שבהולנד. הולנד נכבשה במאי 1940 ושלושת הילדים נולדו לתוך המלחמה, במדינה הכבושה בידי הגרמנים.
אלפרד היה דוקטור למשפטים וסיים את לימודיו באוניברסיטת ברלין. הוא היגר להולנד בשנת 1937 ושם הכיר את רעייתו ובשנת 1939 נישא הזוג. עקב המלחמה מצא את פרנסתו כסוחר חולצות והלבשה תחתונה.
המשפחה עברה לגור בעיר וילברג שהיתה עיר חוף בדרום הולנד בתקווה שבשל המקום המרוחק וריבוי הקתולים הגרמנים לא ימצאו אותם. הם התגוררו במכוון באזור נחשל ברחוב של הצווארון הכחול ושכירי יום על מנת להיבלע היטב בשטח.
עם תחילת הגזרות על היהודים דאגו ההורים למציאת מקומות מסתור עבור ילדיהם הקטנים. יהודית נשלחה לפריזלנד – מחוז צפוני, למשפחת רוורסאם. דני אומץ בידי זוג חשוך ילדים, מימי ותאו הירדמן, ומיקי והוריה עברו לדירת מסתור באמסטרדם למרטין ורוזי רוזנבאום. יממה לפני הסגרת ההורים הופרדה הבת מיקי והועברה לדרום הולנד לכפר דיורנה, לנלי וג'ף ינאסן שהיו אף הם חשוכי ילדים.
לאחר שבוע ימים בעלת הבית שהסתירה אותם הסגירה את ההורים לגרמנים. הם הועברו ב-27 בינואר מתחנת המשטרה למחנה המעבר וסטנבורק ונשלחו למחנה ההשמדה אושוויץ בירקנאו. האב, אלפרד לוי, מת ב-28 באפריל 1944 ממחלת הטיפוס. האם, ז'אן, עברה את כל התלאות במחנה ועל זרועה נחקק המספר – 75247. היא עבדה במחסני קנדה. ז'אן עברה את מצעד המוות והצליחה לברוח מהמצעד ולהסתתר.