נדר הטבעת לא נדם

הספר מתאר את חייו של דוד גרינולד החל מנעוריו בעיירה קושיצה שבסלובקיה. במרץ 1944, לאחר שהגרמנים נכנסו להונגריה, החלו ההגבלות והמשפחה הוכנסה לגטו שהוקם בעיר. למזלם, המשרתת שעבדה בביתם הגיעה מידי יום והביאה להם אוכל.
דוד ובני משפחתו נלקחו לאושוויץ בירקנאו. אמו ואחיו הצעיר הופנו מיד שמאלה, בעוד דוד, דודו ואחיו הופנו ימינה, אך מנגלה החזירו לטור הילדים. האחים סימנו לו כי ישוב, וכך עשה. הוא נתפס והוחזר, אך שוב חמק והצטרף לבוגרים.
דוד הועבר מברקינאו לאושוויץ לפלשוב ובהמשך הועבר למחנה גרוס-רוזן, לעבודות במחנה גרליץ. בינואר 1945 יצא לצעדת המוות עקב התקרבות הרוסים, אך לאחר כמה שבועות מצא את עצמו חזרה במחנה ממנו יצא.
ב-9 במאי 1945 שיחררו הרוסים את המחנה. לאחר כמה ימים החל את מסעו לעיר הולדתו, ולאחר כחודשיים הגיע לקושיצה. לאחר שלא מצא איש, פנה לפרג, והצטרף להכשרה ולתנועת השומר הצעיר.
ביוני 1946 התארגנה הקבוצה לעלייה ארצה. בשנת 1947 עלה דוד ארצה. האנייה נתפסה והוא נשלח לקפריסין, לאחר חמישה חודשים, בספטמבר 1947 הגיע לארץ.
ספר זה הוא יד זיכרון לבני משפחתו שמתו בשואה, ולמען בני משפחתו, ילדיו ונכדיו, שיזכרו ולא ישכחו.

ראיונות: אלון פליישר
עיבוד: אביבה אבן חן
עריכה: מרדכי אבן חן
כריכה: סטלה לוי